מה קצין המשטרה צריך לבחון לפני שהוא פוסל מנהלית את רישיון הנהיגה?

בפסיקה (בש"פ 7399/00 שמואל לחמי נ' מדינת ישראל, נד(5) 577 (2000) ובפסקי דין נוספים) הובאו תנאים להפעלת סמכות קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפסול נהג אשר ביצע עבירות חמורות מסוימות מהחזקת רישיון הנהיגה בפסילה מנהלית בהתאם לסעיף 47(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] הבנויים משני מרכיבים:

המרכיב האחד הוא מרכיב הראיות לכאורה, במרכיב זה מתבקש קצין המשטרה לבחון אם קיימות ראיות לכאורה המצביעות על כך שהנהג עבר עבירה שבשלה אירעה תאונת דרכים שנהרג בה אדם.

המרכיב השני הוא השאלה אם קיימת מסוכנות לציבור בהמשך נהיגתו של הנהג בכביש. תנאי זה עולה אף במשתמע מסעיף 48 לפקודה המסמיך בית-משפט לבטל פסילה מנהלית של רישיון נהיגה גם כאשר יש ראיות לכאורה וזה לשון סעיף 48 לפקודה:

"...אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בבטחון הציבור".

בבש"פ 6221/94 מיכאל הילמן נ' מדינת ישראל, מח(5) 215 (1994) בית המשפט למעשה מחלק את המרכיבים לארבעה יסודות ומוסיף את הדרישה של הקשר הסיבתי בין העבירה לבין התאונה.

למעשה גם אם קיימות ראיות לכאורה המצביעות על כך שהנהג עבר עבירה שבשלה אירעה תאונת דרכים שנהרג בה אדם הרי שבהתאם לסעיף 48 לפקודה השאלה העיקרית שעל בית המשפט להשיב עליה בבואו להחליט בעניין הפסילה המנהלית מלהחזיק ברישיון הנהיגה היא האם נהיגתו של אותו נהג מסכנת את הציבור.

האם עברו של הנהג מעיד על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם הוכח שיש גורמים אחרים הטבועים בו העושים אותו מסוכן?

בבש"פ 9849/02 בלטנר חיים נ' משטרת ישראל (נבו 27.11.2002) עמד בית המשפט העליון על אופן המענה לשאלה זו וכך קבע:

"בבואו להשיב על השאלה עליו להקדים ולהשיב על מספר שאלות משנה, לרבות השאלות: האם יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג? האם מעידות נסיבות התאונה על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם מדובר באירוע בעל אופי מקרי, או בדרך התנהגות אופיינית? האם מעיד עברו של הנהג על כך שהוא מסוכן?".

כך למעשה קצין משטרה, בדרגת מפקח לפחות, צריך לעמוד בתנאים ולבחון את השאלות הללו טרם הוא מפעיל את הסמכות לפסול את רישיון הנהיגה על-פי סעיף 47(ג) לפקודה.

לקריאה מעמיקה יותר על פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה וכן על מטרות הפסילה המנהלית על זכות השימוע טרם פסילה מנהלית ועל איך ומתי מבטלים פסילה מנהלית ניתן לקרוא כאן