‏פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה

מהי פסילה מנהלית?

פסילת מנהלית היא פסילה של רישיון הנהיגה על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה במקרים בהם הוא רשאי לפסול רישיונו של נהג למשך תקופה קצובה.

סעיף 47(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן "הפקודה") מסמיך קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפסול נהג אשר ביצע עבירות חמורות מסוימות מהחזקת רישיון הנהיגה. רשימת העבירות שבהם קצין משטרה רשאי לפסול נהג מלהחזיק ברישיון הנהיגה מצויה בתוספת הרביעית לפקודה וניתן לעיין בה. להלן חלק מרשימת העבירות, הנפוצות יותר, בהם ניתן לפסול נהג מהחזקת רישיון:

1. נהג אשר לא מציית לתמרורים 301 (תמרור מתן זכות קדימה) ו-302 (תמרור עצור) בצומת או בהתמזגות דרכים או לא מציית לתמרור 701 (תמרור רמזור אור אדום)

2. נהג שהוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים (עבירה לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן "התקנות") או עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודה) או נהג שנמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך (עבירה לפי תקנה 27(א) לתקנות).

3. נהג אשר עוקף רכב, בדרך לא פנויה. (עבירה לפי תקנה 47(ד)) או נהג אשר מבצע עקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף, למעט אם בסמוך לו בצדו הימני נמצא קו קטעים (עבירה לפי תקנה 47(ה)(5) לתקנות).

4. נהג אשר נוסע במהירות העולה ביותר מ-30 קמ"ש מעל למהירות המרבית המותרת בדרך עירונית או במהירות העולה ביותר מ-40 קמ"ש מעל המהירות המרבית המותרת בדרך שאינה דרך עירונית ובדרך מהירה; (עבירה לפי תקנה 54(א)(1) עד (4) ו-(ה) לתקנות)

5. נהג המתקרב למעבר חציה, והוא גורם לסיכון להולכי הרגל כאשר הוא לא מאפשר להם להשלים את החציה בבטחה (עבירה לפי תקנה 67 לתקנות)

6. נהג צעיר שנוסע ללא מלווה בתקופה המחייבת או שנהג צעיר הסיע ברכב יותר משני נוסעים (עבירה לפי סעיף 12א1(ד) לפקודה או עבירה לפי סעיף 12א2 לפקודה)

כאשר נהג ביצוע אחת מהעבירות המצויות בתוספת הרביעית לפקודה רשאי קצין המשטרה בדרגת מפקח לפסול את הנהג מלהחזיק ברישיון הנהיגה לתקופה של עד 30 ימים.

כאשר הנהג עבר עבירה שהביאה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש אז רשאי קצין המשטרה בדרגת מפקח לפסול את הנהג מלהחזיק ברישיון הנהיגה לתקופה של 60 ימים.

אולם אם הנהג עבר עבירה שהביאה לתאונת דרכים שנהרג בה אדם אז קצין המשטרה חייב לפסול את הנהג מלהחזיק ברישיון הנהיגה לתקופה של 90 ימים.

(לגביי השאלה האם קצין המשטרה רשאי לפסול את רישיון הנהיגה לתקופה הקצרה יותר מזו המנויה בסעיף? ניתן לקרוא את התשובה כאן).

סמכות קצין המשטרה לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה היא סמכות בעלת אופי מנהלי שעליה חלים כללי המשפט המינהלי. לעניין זה ראו בש"פ 2296/92 ליפשיץ נ' מדינת ישראל שם קבע בית המשפט:

"... צו פסילה מהחזקת רשיון, הניתן על-ידי קצין משטרה, מכוח סמכותו לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א- 1961 הינו צו מינהלי הנעשה על-ידי רשות שלטונית. לעניין מתן הצו חלים כללי המשפט המינהלי, על-פיהם חזקה על פסילת הרשות כי בדין יסודה. עם זאת, הנפגע רשאי לטעון ולהוכיח כי נפל בצו פגם מהפגמים הפוסלים מעשה מינהלי.".

מהי מטרת הפסילה המנהלית?

הפסילה המנהלית לא נועדה להעניש נהג בטרם הורשע בדין, אלא התכלית שבבסיס הקניית סמכות הפסילה המנהלית נועדה לשמש כאמצעי מניעתי. היא למעשה נועדה למנוע סכנה מיידית לשלום הציבור בדגש על חייהם ושלומם של המשתמשים בדרך, ובכלל זה גם שמירה על שלומו ובטחונו של הנהג אשר רישיונו נפסל. כבר עמד על כך בית המשפט העליון בש"פ 6221/94 מיכאל הילמן נ' מדינת ישראל, מח(5) 215 (1994) בפסקה 4; ובבש"פ 8545/02 רשיד אבו מדיעם נ' מדינת ישראל, נז(1) 57 (2002) בפסקה 4; וכן בבש"פ 7855/10 אביתר ברוך נ' מדינת ישראל (נבו 02.11.2010) בפסקה 13. וברע"פ 8860/12 מקסים קוטלאייר נ' מדינת ישראל (נבו 16.01.2014) בפסקה 22.

כלומר הפסילה המינהלית אמורה להשיג תכלית שלה בשני אופנים:

האופן הראשון, הפסילה המנהלית משמשת "כגורם מצנן" ומרתיע, כך שבעצם הידיעה על קיומה של האפשרות לפסילה מהירה, שוודאות שלה גבוהה מאוד, יש בה כדי להרתיע נהגים מביצוע עבירות תעבורה חמורות.

האופן השני, אמצעי הפסילה המנהלית מיועד ליתן מענה מיידי למסוכנות הנשקפת מן הנהג, בשל האפשרות לפסילת רישיונו, בהליך מהיר ופשוט יחסית. באופן זה, ניתן להשיג תכלית מניעתית, המגבילה את יכולתו של מי שנחשד בעבירה העלולה לסכן חיי אדם, לחזור לכביש באופן מיידי, גם אם מדובר בהרחקה לתקופה מוגבלת.

האם עומדת זכות השימוע טרם פסילה מנהלית?

לפי כללי המשפט המנהלי, על הרשות המנהלית קיימת חובה לקיים שימוע לאדם לפני קבלת החלטה הפוגעת בו. כך כבר נקבע עוד בבג"ץ 654/78 ריבה גינגולד נ' בית הדין הארצי לעבודה, לה(2) 649 (1979) וכן בבש"פ (ירושלים) 6050/01 יצחק בנגד נ' מדינת ישראל (נבו 09.08.2001). כאמור לעיל החלטת קצין המשטרה לפסול את רישיון הנהיגה היא החלטה מנהלית הכפופה לכללי המשפט המנהלי. לכן, על קצין המשטרה טרם קבלת החלטתו בדבר פסילת הרישיון בפסילה מנהלית חובה עליו לזמן את הנהג לשימוע בפניו. בשימוע הנהג יכול להעלות טענות מדוע לא לפסול את רשיונו.

כך גם ברע"פ 8860/12 מקסים קוטלאייר נ' מדינת ישראל (נבו 16.01.2014) נקבע כי:

"כאמור, אין לשלול את זכותו של הנהג להיוועץ בעורך דין, טרם הופעתו לשימוע, ואף להיות מיוצג על-ידו".

סעיף 47 (ו) לפקודה קובע כאשר נהג שזומן לשימוע ולא מגיע אליו ניתן יהיה לפסול אותו מלהחזיק ברישיון הנהיגה גם בהעדרו, ומאותו מועד יראו את הנהג כמי שהודע לו שנפסל מהחזיק רישיון נהיגה. וזה לשון הסעיף:

"(ו) לא הופיע הנהג בפני קצין המשטרה במועד שזומן אליו כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי קצין המשטרה לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לפי סעיף קטן (ה) גם בהעדרו, ומאותו מועד יראו את הנהג כמי שהודע לו שנפסל מהחזיק רשיון נהיגה ויחולו עליו הוראות סעיף 67.".

לסיכום איך ומתי מבטלים פסילה מנהלית?

סעיף 48 לפקודה דן בביטול פסילה וזה לשונו:

"48. מי שנפסל בצו של קצין משטרה כאמור בסעיף 47, רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לבטל את הפסילה; ובית המשפט, לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר, רשאי לבטל את הפסילה, בתנאים או ללא תנאי, אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בבטחון הציבור.".

למעשה המילים החשובות בסעיף הם: "אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בביטחון הציבור". כלומר בית המשפט יבחן את המקרה ויערוך ביקורת שיפוטית על החלטת הקצין ובמסגרת ההליך המצוי בפניו הוא יבחן האם מתקיימים התנאים להפעלת סמכות לפסילה מנהלית הבנויים משני מרכיבים: האחת ראיות לכאורה והשנייה האם קיימת מסוכנות לציבור בהמשך נהיגתו של הנהג בכביש. (לקריאה מה קצין המשטרה צריך לבחון לפני שהוא פוסל מנהלית את רישיון הנהיגה? ניתן לקרוא כאן)

לשם כך בית המשפט נדרש לבדוק האם קיימת תשתית ראייתית לכאורית המבססת את החלטת הקצין לפסול את רישיון הנהיגה. כמו כן חובת ביהמ"ש להתייחס לשאלת המסוכנות של המבקש בנהיגה ולבחון האם קיימת מסוכנות ברמה המצדיקה פגיעה בזכויותיו של המבקש לקניין ולחופש התנועה, וכן יבחן את כל מה שקצין המשטרה היה צריך לבחון לפני שהוא פוסל מנהלית את רישיון הנהיגה. לעניין זה ראו בפמ (ת"א) 5004-09-15‏ ‏ גיל לוגסי נ' מדינת ישראל כך גם בבפ"מ (תעבורה חי') 9005-11-12 מקסים קוטלאייר נ' מדינת ישראל (נבו 29.11.2012) נקבע כי:

"החלטתו של הקצין הפוסל נתונה לביקורת בית המשפט בהתאם לסעיף 48 לפקודת התעבורה. המשמעות המיידית של מסלול דיוני זה הינה, שגם אם הייתה הפרה של זכות היוועצות כלשהי הנתונה לנהג, ואיני קובע זאת, אין באותה הפרה כדי לפגוע משמעותית בזכותו של הנהג להליך הוגן, שכן עתירתו של הנהג לבית המשפט ובחינת בית המשפט את החלטת הקצין על כל אדניה, יש בה כדי ל"כפר" על ההפרה שנעשתה (אם אכן הופרה זכות כלשהי) ולאפשר לנהג להתגונן ולתקוף את החלטת הקצין עד תום.".

קלוסקה משרד עורכי דין עוסק בייצוג ובליווי משפטי בעבירות תעבורה ובעל ניסיון בסוגיות משפטיות מכל קשת המשפט. קלוסקה משרד עורכי דין מלווה את לקוחותיו בכל ההליך המשפטי ומעניק יחס אישי ומסור מתוך הבנה ואמונה כי כל לקוח הינו עולם ומלואו ולכל אחד יש את הסיפור האישי שלו, המחייב מסירות, הקשבה וטיפול ייחודי המותאם ספציפית לצרכיו, החל מן הפגישה הראשונה ועד להשגת התוצאה הטובה ביותר.